?

Log in

Danielle
28 May 2011 @ 10:28 pm

 

by mynameisedrea


אני כבר כמעט חודשיים במסגרת החדשה הזאת. אני יכולה להגיד שכיף לי, אני אוהבת את מה שאני עושה, זה נותן לי כוח וגאווה, במיוחד עם כל האנשים המדהימים שהכרתי בדרך.
אני לאט לאט מוצאת את המקום שלי בתוך כל זה, לפעמים יש ירידות ואני יוצאת מפרופורציה, אבל.. זה טבעי ואני משתלטת על עצמי..

יכול להיות שזה טיפשי, קלישאתי... אבל אני מרגישה משהו כלפיי אחד מהאנשים במקום שאני נמצאת בו. אני שמחה כשהוא לידי, מדבר, צוחק.. זאת הרגשה טובה להתראות על בסיס יומיומי.. למרות שזה אומר לראות אחד את השני גם ברגעים הפחות טובים...
אני רק מפחדת קצת שזה ישפיע עליי בהמשך, אחרי הכל אני הולכת להיות שם הרבה זמן, כמעט חצי שנה. מאיך שזה נראה עכשיו, לא מתפתחת שום בעיה ואני שמחה שזה ככה. :)
זה מסוג הדברים האלה שאי אפשר להסביר במילים, זאת הרגשה מוזרה.. מצחיקה, רומנטית, מפחידה...






ובלי קשר, יש לי הרגשה שהולך להיות שבוע הורס עם שמירות וטיול מדהים לירושליים. :)





Ellie Goulding // The Writer
אחד השירים היפים



//danielle xoxo
Tags:
 
 
Danielle
09 May 2011 @ 07:05 pm

 
זה יום זיכרון ראשון שלי על מדים... מערבולת של רגשי גאווה, פחד ושמחה. חשבתי שאולי אספיק להגיע לטקס בבית ספר שלי אבל יצאנו מאוחר מהבסיס...
היום הזה קיבל משמעות גדולה מאוד מבחינתי, ודווקא מהטקס שהיה לי בבסיס אתמול, התאכזבתי. הוא לא היה מרגש כמו שציפיתי, ממצה כמו שציפיתי ממקום כזה מוערך. דווקא הפעילות שעשו לנו אחר כך העלתה בי דמעות בלתי פוסקות.

בטקס ההשבעה לצה"ל הרגשתי ש...
עניתי שלמרות שהטקס היה עניין של כמה דקות, בדקות האלה הרגשתי גאווה עצומה וכבוד להיות במקום הזה, חיילת, עם כל החברים שלי מהטירונות, עומדת בפני פרק חדש בחיים שלי, מוכנה לתת מעצמי בשביל המדינה, בשביל אלו שמתו ולנצח יישארו בני 20.

אני כבר חודשיים בתוך הדבר הזה שנקרא צה"ל. קצת שוחק לפעמים, אבל בינתיים אני נהנית מכל רגע. האנשים שאיתי נותנים לי כוח. בשבוע שעבר נפרדנו משני אנשים שעזרו לנו במשך הרבה זמן.. כנראה ניפגש איתם בבסיס או שהם יבואו לבקר אותנו פה, אבל עדיין זה מדהים איך אפשר להיקשר לבן-אדם למרות היכרות לא ארוכה יחסית... והגעגועים מציפים.



אחת ה-תמונות שהייתה שווה את השעה ביציאה שקיבלנו. :)
 
 
Danielle

 
שבוע אחרון בעבודה, שבוע אחרון לאזרחות, לחיים שהכרתי עד עכשיו. אני מרגישה את זה כל כך קרוב אליי... רוצה לא רוצה שזה יגיע. אני עוד לא מרגישה מוכנה אבל מצד שני אני לא חושבת שאפשר להתכונן לצבא.. את הכל לומדים תוך כדי. אני חושבת שהשנתיים האלה יבגרו אותי, יעזרו לי בלהיות עצמאית יותר, דעתנית יותר.
כבר קניתי כמעט את הכל, כולל תיק שמגיע כמעט לגובה שלי..... :)
אני רק מפחדת קצת לגבי ההרגשה הפיזית שלי בטירונות. אני לוקחת כדורי ברזל אבל לפעמים אני מקבלת כאלו תחושות סחרור לכמה דקות. אני מקווה שזה ייפסק ולא יחמיר....

מחר יהיה היום האחרון שלי בעבודה. זה עדיין נשמע לי מוזר. קשה להתנתק מהמקום הזה.. למדתי בו הרבה על עצמי, על החולשות שלי, על הכוח שיש בי... ספגתי הרבה מכל מיני אנשים, דברים טובים ורעים.... השתנתי קצת... אבל אני עדיין אני.
מחסן, פוקס מיינד, ביבמה ג'וק, פיילות, אריזה, קלמנטוני, תחפושות, משה פרץ, זלביות ביום שישי, הליכה בקור בערב - אלה רק חלק מהדברים שאני אתגעגע אליהם:)






יהיה טוב♥


11/3/4 - להתראות 731.......





Confusion never stops
Closing walls and ticking clocks
Gonna come back and take you home
I could not stop but you now know, singin'


//danielle xoxo
 
 
Danielle
27 January 2011 @ 06:47 pm

 
עוברת עליי עכשיו תקופה מוזרה.. כמו מאזניים הכל מתאזן...
עוד מעט פורים ובגלל זה אני מבלה הרבה יותר זמן בעבודה. אני ממש נהנית להיות עם האנשים האלה.. אחרי שבעה חודשים הם כבר הפכו להיות חלק מהחיים שלי, וזאת בהחלט חוויה שאני לא אשכח. יהיה לי כואב לעזוב אותם ואת הפיראט לקראת הצבא.. תודה לאל שיש לי עוד חודש וקצת:).

עם זה, אני נמצאת במן ריחוק ממושך עם מישהו כבר כמה זמן. זה קצת מעיק עליי ויוצא לי לחשוב על זה די הרבה. אם למישהו יש בעיה איתי, הייתי רוצה שיהיה לו את האומץ וההגינות לבוא ולהגיד לי למה. כי זה כואב להתראות עם אותו בן אדם יום יום ולא לקבל התייחסות מינימלית של "היי" או חיוך..
אני טיפוס שלא יכול להיות בריב הרבה זמן עם אנשים שחשובים לי.. אני מאוד מקווה שאני אצליח לפתור את זה איכשהו לפני שיהיה מאוחר כי בינתיים זה לא עושה לי טוב, למרות הכיף וההנאה של הזמן הזה.

עריכה - 1102/1/92
זה היה שבוע של אירועים ונהניתי מכל רגע.:)
כבר כמעט שכחתי איך זה להתרגש מחתונה או ליהנות ממסיבה שבאה בטוב..








 
http://www.youtube.com/watch?v=D9AFMVMl9qE


//danielle xoxo

(icon credit = loveakay)
 
 
Danielle
19 December 2010 @ 07:20 pm

 
בזמן האחרון אני לא מפסיקה לחשוב על הגיוס, הוא כל כך קרוב (פחות מחודשיים) שאני לא מסוגלת לעכל את זה.
אני קוראת באתרים על הימים הראשונים והאמת שזה לא נשמע בשמיים, אבל עד שאני לא אחווה את זה - הפרפרים האלה, הגושים האלה לא יעזבו אותי..
במקביל התוודעתי למן מציאות נוספת כזו, שלא הייתי רגילה אלייה.. הבנתי שאני לפעמים כ"כ עסוקה בלהיות אכפתית כלפי הסביבה שלי והאנשים שאיתי, שאני בכלל לא שמה לב שהם לא שמים עליי.
אני מפסיקה להתעסק באחרים ולהילחם מלחמות שהן לא שלי, ומתחילה להתרכז בעצמי ולדאוג לאושר שלי. אחרי הכל זה הזמן שלי ואין סיבה שאני לא אמצה אותו בצורה הכי נכונה ובריאה בשבילי.





//danielle xoxo
Tags:
 
 
 
Danielle
07 December 2010 @ 06:09 pm

 
חוויות.
הלכתי השבוע עם חברה למסיבה במועדון בתל אביב, מסיבה שאירגנה האגודה של הקהילה ההומו-לסבית. אני סטרייטית גמורה, ובכל זאת היה כיף. הדרך לשם הייתה די מפחידה ומצחיקה שכבר אמרנו שמע ישראל. (עכבר בתחנה, פנצ'ר, נהג עצבני, פיליפינית קטנה, ערסיות באוטובוס). חברה שלי הכירה לי כמה אנשים שלא בטוח שהייתי רואה בסביבה שאני נמצאת בה. היה כיף לרקוד בלי חשבון, לא לחשוב על מי שמסתכל עליך מסביב, ופשוט ליהנות.
הבנים שהכרנו היו כאלה חמודים.. הייתי רוצה להכיר אותם מחוץ למסיבות, בחיי היומיום.. ליצור חברויות אולי...


דרך אגב, כבר חודש שאני סובלת מהעיניים שלי.. זה רק מקשה עליי ובא לי לצעוק כי אפילו רופא לא עזר.







//danielle xoxo
 
 
Danielle
21 November 2010 @ 10:42 pm

 

 
הימים האחרונים לימדו אותי שהשקט שלי רק מונע ממני דברים.. וזה חבל.
אנשים חושבים שהם מכירים את האני השקטה, ה'ביישנית', כשזה ממש לא נכון בתכלס. חברים שלי בעבודה צוחקים על זה, אבל זה נכנס פנימה, והבנתי שאני צריכה להפנים את זה ולא לתת להם להבין שזאת אני.. אחת תמימה מדי, מתוקה מדי, ביישנית מדי. אני לא רוצה שיגדירו אותי לפי זה, כי אין דברים כאלה... ומי שיכיר אותי מספיק יידע.
גם זה שעברתי את הטסט הזה חיזק אותי. המורה שלי אמר לי "צריך סבלנות בחיים, ובסוף זה מגיע". בכל הכוח. ועובדה שהבוחן היה אחד הקשים והקמצנים והייתי בין ה-3 בערך שעברו באותו יום.

מאז שיש לי הרבה כסף בבנק אני כמעט ולא מוציאה אותו. ואני רוצה הרבה דברים.. בשמים ותיקים ונעלי עקב וחולצות.. וזה מצחיק שאני מהססת לפני שאני קונה.. אני חייבת להשתחרר מזה.......:)




//danielle xoxo
 
 
Danielle
16 November 2010 @ 11:02 pm

 

 
I passed the test. :)


אז ככה זה מרגיש לעבור טסט.... שמחה, התלהבות ושקט נפשי.
עד לאתגר הבא




//danielle xoxo
Tags:
 
 
Danielle
09 November 2010 @ 11:16 pm

 
מצחיק איך שהעולם מאזן את עצמו... בזמן שדברים טובים קורים, מאבדים משהו אחר על הדרך. חצי כוס מלאה אבל החצי השני ריק...
נמאס לי לכעוס מדברים שהורסים לי את היום, אבל אני יודעת שאם אני לא אגיד מה מפריע לי לא ישתנה הרבה. לא מדברים איתי רק כשמשעמם.. מי שאיתי, איתי בטוב וברע, וכשהאנשים שהכי קרובים אליך לא מבינים את זה, זה הכי פוגע וממוטט.
למרות זה אני מנצלת את הזמן ויוצאת עם אנשים, משדרגת את עצמי, אבל לפעמים אני חושבת על הפספוס... שלהן. שלי.



brutal






//danielle xoxo
 
 
Danielle
19 October 2010 @ 09:29 pm

 
עוד יומיים אני אהייה רשמית בת 81. מצד אחד לא הרבה ישתנה ומצד שני הרבה מדי ישתנה...... יותר כסף במשכורת והטבות בכל מיני דברים, אבל בהרבה מובנים אני ברשות עצמי מהרגע הזה. מעכשיו גם הצבא יכול לגייס אותי בכל יום שהוא ירצה, וזה קצת מפחיד אותי. יש לי עוד 5 חודשים בערך עד אז, קצת יותר מדי.. מצחיק איך אני רוצה להתגייס אבל מצד שני אני מנסה להדחיק את זה ומסתמכת על החודשים האלה שיתנו לי חופש ושקט נפשי.

האמת שאני רוצה קצת אקשן לפני הגיוס, אני רוצה ים וסופרלנד, מסיבות וקניות, תחושת אופוריה..
לעבוד וליהנות, ושזאת תהייה השגרה שלי.

אני לא יודעת ב-001 אחוז מה אני רוצה מעצמי כרגע.
נהייתי אדישה לדברים, למה שקורה סביבי. לא יודעת מתי הפכתי להיות ככה. הייתי כזאת אופטימית פעם, "הכל זה לטובה".. הייתי חזקה והייתי נלחמת על אנשים. אבל אנשים מאכזבים אותי, וזאת לא פעם ראשונה,...



Let's go all the way tonight
No regrets, just love
We can dance until we die
You and I
We'll be young forever






//danielle xoxo